04-7705070
asher@asherlaw.co.il

רשלנות רפואית

עורך דין ביטוח לאומי בחיפה- עורך דין בקריות - עורך דין בחיפה - עורך דין רשלנות רפואית בחיפה - עורך דין גירושין בחיפה

כאשר מחפשים עורך דין רשלנות רפואית בחיפה והצפון אשר ייצג אותך או אחד מיקרך לאחר טיפול רפואי רשלני חשוב לשים לב למספר דגשים:

• באיזה מוסד לימודים למד ומספר השנים אשר מתמחה בתחום.
• מול איזה מומחים עובד ומה הרזומה שלהם.
• במהלך הפגישה לשאול האם ייצג תיקים דומים לשלך בעבר, להתרשם מהידע שנותן לך ואף לבקש מספר טלפון של מיוצג שניתן ליצור איתו קשר ולשאול אותו שאלות.
• לברר כיצד ההליך מתנהל מולו וכל כמה זמן מעדכן את לקוחותיו על התיק.
• חשוב לקרוא ולהבין את ההסכם שנחתם מולו, את שכר הטרחה והאם ישנן עלויות נוספות שיכולות להתווסף במהלך ניהול התיק.

מהי רשלנות רפואית?

עוולת הרשלנות באופן כללי, כפי שהיא מפורטת בסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין הכוללת בחובה 4 יסודות עיקריים אותם נסקור בקצרה:
1.קיומה של חובת זהירות הרשלנות אינה מהווה, כשלעצמה, מקור לאחריות, אלא אם כן קיימת חובת זהירות, כאשר הרשלנות הינה פונקציה של אותה חובה. בדיקת קיומה של חובת הזהירות, מבוססת על מבחן צפיות ובמסגרתה יבדוק ביהמ"ש, האם היה על המזיק לצפות את הנזק שנגרם לניזוק.
2. התרשלות הפרת חובת הזהירות, במעשה ו/או במחדל. כאשר קיימת חובת זהירות, והאדם מפר את החובה, הוא מתרשל, יסוד זה עוסק בהתנהגות של המזיק. אין הפוגע יוצא חייב בשל רשלנותו, אלא אם כן הנפגע הוא בעל חובה. בדיקה נוספת היא, האם כאשר אדם מפר חיקוק הוא בהכרח רשלן.
התרשלות תתקיים גם במצב של הפרת חיקוק הקובעת שכאשר המחוקק קובע סטנדרט התנהגות מסוים, המפר את אותו סטנדרט הוא רשלן. דוקטרינה זו התקבלה בפסקי דין רבים ובהם נקבע כי "רופא סביר", הינו רופא בעל ידע עדכני, הנתמך בספרות מקצועית, המסתמך על ניסיון קודם ופועל בהתאם לנורמות המקובלות באותה העת בעולם הרפואה.
3. נזק סעיף 2 לפקודה, מגדיר מהו "נזק" ועל פי סעיף זה ישנם מיני נזקים שונים, כדוגמת: נזק כלכלי טהור, נזק כלכלי תוצאתי, נזק נפשי טהור וכולי.

4. קשר סיבתי יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות ל- נזק, כאשר הקשר הסיבתי מבוסס ע"פ סעיף 64 לפקודה כאשר על התובע יהיה להוכיח כי אלמלא היה הנתבע פועל כך, לא היה נגרם הנזק, או לחילופין – הנזק היה קטן יותר.
הקשר הסיבתי עצמו כולל 2 יסודות: הראשון הינו קשר סיבתי עובדתי- המתקיים כאשר מדובר בהתנהגות רשלנית, המהווה מבחינה פיזית, סיבה הכרחית לתוצאה המזיקה. השני הינו קשר סיבתי משפטי- משמעותו, היחס העובדתי הקיים בין ההתנהגות של המזיק, לבין נזקו של הניזוק. הקשר הסיבתי המופשט בין המעשה והתוצאה (הקשר סיבתי עובדתי), אין בו לבד כדי להטיל אחריות משפטית על המזיק.
הכלים העומדים בפני בית המשפט בבואו להכריע בתיק רשלנות רפואית:
בתביעות קיימים מקרים רבים בהם הרשלנות מבוססת דווקא על מחדל להבדיל מ- מעשה והדבר מערים על התובע קושי בהוכחת הקשר הסיבתי שבין המעשה או המחדל לנזק, ופתרון אחד לקושי הנ"ל, טמון באמצעות הפיכת נטל הבאת הראיה על הנתבע, במלואו או בחלקו.
יש להבין את הקושי של הניזוק להוכיח את תביעתו כתוצאה מטיפול רשלני, כאשר בפועל התיעוד הרפואי נמצא בחזקתו ובשליטתו של המזיק הפוטנציאלי.
הדרך המקובלת והמוכרת ביותר להבין מה בעצם היה במהלך הטיפול הרפואי והאם הצוות הרפואי התרשל הוא בחינת הרשומה הרפואית אותה מחויב הצוות הרפואי לנהל במהלך הטיפול הרפואי ועל הצוות הרפואי אך לכלול בחובה את התרשומת האישית של המטפל.
במידה והצוות הרפואי לא פעל כהלכה בניהול התרשומת הרפואית כפי שמצופה ממנו על פי החוק, או לדוגמא איבד את התיעוד הרפואי, הרי שהצוות הרפואי גרם לניזוק ל"נזק ראייתי" המקשה על הניזוק להוכיח את תביעתו ובשל כך ביהמ"ש לרוב יעביר את נטל השכנוע מכתפיו של הניזוק לכתפיו של המזיק שיהיה עליו להוכיח כעת כי הוא לא התרשל.
כמו כן, כחלק מהרשומה הרפואית קיימת חובה נוספת המוטלת על הרופאים טרם התחלת הטיפול הרפואי והיא הסכמתו של המטופל לטיפול הספציפי שהולכים לבצע בו.
החובה להסכמה כזו מופיעה בחוק זכויות החולה, והחוק קבע את עקרון "ההסכמה מדעת":
".. לא יינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן, נתן לכך המטופל הסכמתו מדעת לפי הוראות פרק זה.." – עקרון זה נועד להבטיח כי החולה יקבל את החלטותיו רק לאחר שהוא היה מודע לכלל הטיפולים הרפואיים האפשריים בהתאם למצבו ולסיכונים הכרוכים בהם, כאשר ההסכמה מדעת מורכבת משני חלקים מצטברים: האחד – חובת הגילוי המוחלטת שמוטלת על הרופא והשני – הינו תהליך של הסכמה רציונלית וחופשית של החולה.
קיימים כלים משפטיים נוספים לבחינת הנושא, אך בבואנו להכריע האם התקיימה רשלנות רפואית או לאו, יש לבחון את המצב לאור נקודת הזמן בה טופל הניזוק, דהיינו, האם הרופא הסביר באותה נקודת זמן ולאור הבדיקות שעמדו מולו ולאור הפרקטיקה המקובלת בספרות המקצועית או בהתנהלות ביה"ח בו הוא עובד, היה יכול למנוע את הנזק? או שמא הטיפול שניתן באותו הרגע היה כזה שכל רופא סביר אחר היה נותן לאור הממצאים שהועלו בפניו הרופא המטפל.

מה תפקידו של עורך דין רשלנות רפואית בחיפה במהלך התיק?

כפי שהובהר בתמצית, מצבים של רשלנות רפואית הינם מצבים מורכבים בהם יש לרדת לפירטי פרטים על מנת להוכיח את רשלנות המטפל ו/או בית החולים ו/או הצוות הרפואי, ויש לבחון זאת בהתאם לכל אדם ואדם באופן ספציפי, לכן עורך הדין המטפל צריך להיות בעל ניסיון ובעל יכולת להוכיח את התביעה.

להלן דוגמאות למצבים בהם קיים חשש וייתכנות למקרים הנופלים בגדר "רשלנות רפואית":

רשלנות רפואית בחדר המיון

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות פגיה

מות עובר

הולדה בעוולה

גניקולוגיה

 אי גילוי מחלה בזמן

תסמונת דאון

אי זיהוי פיגור שכלי

אי זיהוי אפשרות למחלות גנטיות­­­

ניתוחים פלסטיים

קולונוסקופיה

תרומת דם

ניתוח מיותר

רשלנות בבית המילה

נפילה בבית החולים

טיפול רשלני של הצוות הרפואי

רשלנות בעת טיפול פוריות

זיהום

רשלנות באבחון פסיכיאטרי

רשלנות של נוירולוג

רשלנות של אורתופד

רשלנות בעת הרדמה

רשלנות רפואית שיניים

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוחי לייזר

רשלנות רפואית הסרת שיער בלייזר

בעיות התפתות בעובר

רשלנות רפואית בניתוח

טעות באבחון מחלה

אבחון שגוי

רשלנות רפואית ניתוחים פלסטיים

רשלנות רפואית בצבא

מעקב רופא לקוי

מתן מרשם שגוי של תרופות

אי אבחון של מחלות ממהירות

אי אבחון של סרטן

טיפול רשלני הגורם לאובדן כושר עבודה

 

ואלו רק חלק מהמקרים העלולים להיכנס תחת ההגדרה של רשלנות רפואית.

אם נפגעת, נפצעת או חלית בעקבות טיפול רפואי רשלני וברצונך להגדיל את סיכויי התביעה שלך, מומלץ לך לקרוא את – המדריך לנפגע בטיפול רפואי, אשר הוכן עבורך.

ברצונך לדעת מהם סיכויי התביעה שלך בגין אותה הפגיעה, הפציעה או המחלה אותה אתה או יקירך עברתם, הנך מחפש עורך דין רשלנות רפואית בחיפה ובצפון צור קשר עם משרדנו:

תחומי התמחות
רוצה להתייעץ?

חייג/י עכשיו:
04-7705070

או השאר/י פרטייך ומומחה יחזור אליך בהקדם

    דילוג לתוכן